עזרה – האם הצדקה צריכה להתחיל בבית?

תיאור

באופן שנוי במחלוקת, עצומה עליה חתמו 100,000 איש קראה להקצות מחדש את תקציב הסיוע לחו"ל בבריטניה כדי לסייע בפיצוי קורבנות השיטפונות הבריטיים ולשיפור הגנות הצפות. התקציב השנתי של 11 מיליארד ליש"ט נועד להקל על העוני ולסייע לאזורים שנפגעו במשבר ברחבי העולם. באופן דומה, קולות רוטנים בתקשורת הימנית מתחו ביקורת על סוכנויות הסיוע כמו אוקספאם על כך שדואגים יותר מדי לעוני בינלאומי ומתעלמים מאנשים עניים בבריטניה.

נראה כי גישה זו מנוגדת לסנטימנט מקובל יותר הטוען כי ארגוני צדקה העוזרים, הקשורים לאסונות הומניטריים בעולם המתפתח, אינם פועלים בבריטניה עסק אמיתי, שם, לעתים מוצע, עוני "אמיתי" אינו קיימים. בוונצואלה בשנת 1999 נהרגו 30,000. ההרס בבנגלדש בשנת 2004 היה בלתי ניתן לסיום, כאשר המים מכסים 60 אחוזים מהארץ ומשאירים כ30 מיליון איש חסרי בית או תקועים. שיטפונות דרום מזרח אסיה של 2011 הרגו 3,000 נוספים, וחיסלו את פרנסתם של מיליונים.

אז, האם הצדקה צריכה להתחיל בבית? האם ראשית עלינו להעניק עזרה לאנשינו לפני שדאגנו לשאר העולם?

נדרש סיוע קרוב לבית

מישהו אמר: "אם אתה באמת רוצה להפוך את העולם למקום טוב יותר, התחל במתן עזרה לנזקקים ממש כאן בעירנו."

במילים אחרות, אין זה טוב לשלוח כסף לקופת סיוע זרה אם אתה מתעלם מצרכי האנשים שישנים מחוספס ברחובות עצמך הזקוקים לבנקי מזון.

[elementor-template id="155727"]

כמה ארגוני צדקה בינלאומיים אכן מספקים סיוע בבריטניה.

לצדקה הבינלאומית Oxfam היו תוכניות סיוע בבריטניה ב -20 השנים האחרונות.

יוניסף מתמקד בילדים המוחלשים ביותר באשר הם כדי לגדול בטוח מאושר ובריא. זה עובד ב -190 מדינות, כולל שירותים ציבוריים בבריטניה כדי להגן, לקדם ולתמוך בהנקה ולחיזוק קשרי האם והתינוקות של האם.

Save the Children עובד בלמעלה מ -120 מדינות. זה עבד בבריטניה מאז שנות השלושים כאשר הקים משתלות באזורים מקופחים במדינה. זה תומך בילדים החיים בעוני הקשה ביותר ומספק למשפחותיהם כלי בית, כמו מיטת ילד, סיר משפחתי או ספרים וצעצועים.

"אם אין לך שום צדקה בליבך, יש לך את צורת הלב הכי קשה." (בוב הופ)

סיוע להדרה חברתית

הצורך במזון ובמקלט הוא צורך ברור המושך את חוטי ליבנו ונמצא באזורים קרובי מלחמה רבים ובמדינות עולם שלישי. עמותות סיוע אינן הולכות להפיץ משלוחי חירום של תבואה לאנשים בבריטניה מכיוון שבגדול זה לא כך נמצא העוני כאן.

עם זאת, ישנן צורות אחרות של מחסור שפחות קל להבחין בהן. העוני נראה שונה ברחבי העולם, אך לקהילות מקופחות יש תחושה של הדרה חברתית, חוסר קול, וחוסר הזדמנות לעצב את חייהן. בבריטניה ישנן משפחות רבות שאינן גוועות ברעב, אך סובלות מחוסר ביטחון במזון ובדיור שמקורן בשכר נמוך, אבטלה: הן גולשות ברשת מה שחלק מהפרשנים תיארו כמערכת ביטוח לאומית הולכת וגוברת, כאשר משמעות סיבוכים עם קצבאות היא. יש עיכובים ארוכים.

סיוע לא יוצר תלות

דאגה עיקרית של רבים מאיתנו לגבי נתינה לעניים היא יצירת תרבות תלות. היכן התמריץ לנסות להתקדם אישית מתוך העוני כאשר עומדים לאבד את התועלת שבמחלקות קבועות? זו הסיבה שצדקה אמיתית כרוכה בפעולה בשכל טוב כמו גם באהבה.

"נדמה שצדקה כלפי השכן מורכבת מלתת לעניים, לעזור לאדם במצוקה ולעשות טוב לכולם. אך צדקה אמיתית כרוכה בפעולה במתכוון ועם המטרה שהטוב יכול להיווצר." (עמנואל שוודיהבורג)

Oxfam משתמש בעיקרון של "היד-אפ", ולא ב"מעבר הקבע ". ברמה המעשית היא מממנת יועצי רווחה להדריך לקוחות בנקים מזון נואשים לעתים קרובות במבוך הביטוח הלאומי ולהציע להם ייעוץ בניהול חובות וחזרה לעבודה.

דרך הגיונית נוספת יכולה להיות תרומת כסף עבור הלוואות בעלות נמוכה שיכולה ליצור "מנטליות יכולת לעשות" מצד המקבלים.

סיוע כהתנהגות צדקה יומיומית

נתינה לעזרת צדקה הכל טוב ויפה אך האם אין זה חסר משמעות אלא אם כן נעשה טוב במימוש הרגיל של תפקידינו היומיומיים? פירוש הדבר להתנהג בכנות וביושר בדאגה לזולת ולא לאינטרס עצמי. מתן את הזמן והמאמצים שלנו לא למען המוניטין, הכבוד והרווח אלא למען מענה לצרכים של הסובבים אותנו.

"צדקה כלפי השכן רחבה בהרבה בהשוואה לעזרה לעניים ונזקקים. צדקה כלפי השכן כרוכה בעשייה הנכונה בכל משימה, ובעשייה הנדרשת בכל תפקיד רשמי." (Swedenborg)

המרכזית בראייה זו היא התפיסה שצדקה היא כל הענקת עצמנו מבלי לחפש תמורה לאינטרס עצמי.

אלא אם כן הצדקה מתחילה בבית, במובן הזה של יחס של רצון טוב ושלמות במערכות היחסים שלנו, אז הייתי טוען שכל תרומת כסף עבור סיוע בינלאומי היא כמו מתנת אשמה לילד כדי לפצות על היותו הורה נעדר, או מילוי חובה חברתית מזדמנת מבלי לטרוח לתת שום קשר ותשומות מועילות באופן קבוע.

סיוע כאמצעי להארה רוחנית

חשוב לעזור לאנשים שאנחנו מכירים, ושחייהם מתקשרים עם חיינו בחיי היומיום שלנו. אבל זו אולי צריכה להיות רק ההתחלה.

"צדקה מתחילה בבית, אבל לא אמורה להסתיים שם." (תומאס פולר)

מתן קבוע לסיוע לאחרים במצוקה היה תחום רוחני נפוץ ונמצא בכמה מסורות דתיות. למסורת הנוצרית של מעשר, בהתחייבות חלק מההכנסה האישית לתרומה לצדקה, יש אנלוגיות למסורות הצדקה המחייבות של האיסלאם הסוני (זקאת), היהדות (צדקה) והינדואיזם (דנה).

זכויות יוצרים 2014 סטיבן ראסל-לייסי

פורסם על ידי Stephen Russell-Lacy