תיאור
העולם מרגיש כמו מקום עכור יותר; חוסר תקווה, בידוד והתאבדות הן המילים היחידות שנותרו, מדוע אני? היא השאלה היחידה ושחור לבן הם הצבעים היחידים שנחשפו. ההליכה שלך בחיים ואתה מרגיש שאתה רוצה לבכות, אבל אתה לא יודע למה. הצרכים הבסיסיים הפכו לנטל וכל מה שאתה מקווה לו הוא "מתי כל זה ייגמר."
זה מגיע לנקודה בה אתה מרגיש שאתה נטל יותר מדי. ובכן האמת היא שדיכאון ישפיע עלייך בשלב כלשהו בחייך … אף אחד לא חסין.
כסטודנט לרפואה, אני מוצא את זה עצוב שגם בקהילת הרופאים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, לעתים קרובות אנו לא מצליחים לזהות את המצב או לספק טיפול מדויק. למרות המקרים ההולכים וגדלים של הפרעת דיכאון, מעט מאוד ידוע על כך בחברה שלנו.
דיכאון הוא תחושה מתמשכת של עצב, חוסר תקווה או חוסר אונים, בעלי הערכה עצמית נמוכה, תחושת אשם מופרזת מספקת, אובדן עניין בפעילות היומיומית, קשיים במערכות יחסים, הפרעות שינה, שינוי בתיאבון, ירידה במשקל, קשה בריכוז, חוסר יכולת לקבל החלטות והכי גרוע מכל מחשבות או ניסיונות אובדניים.
האם ידעת שנשים נוטות לסבול מדיכאון כפליים מגברים?
דיכאון יכול לנבוע מגורמים רבים והוא סווג בגישות שונות;
א) גנטיקה – בה הסיכון להפרעות במצב הרוח גדל בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
ב) חוויות ילדות – (סביבה מוקדמת) זה כרוך במחסור של ההורים וכן ביחס לקוי עם ההורים. פסיכואנליטיקאים הציעו כי מניעת ילדות של חיבה אימהית באמצעות פרידה או אובדן מועדת להפרעות דיכאון.
נהפוך הוא, יש יותר תמיכה בהצעה לפיה הפרעות דיכאון בחיי העשרה המאוחרים יותר קשורות להפרדת הורים, במיוחד לגירושין!
התעללות פיזית או מינית מהווה גורם סיכון לדיכאון קשה וזה מוביל לשיבוש גס ביחסי ילדים לפני הלידה
ג) קשיי חיים עכשוויים ומתחים – עלולים לעורר הפרעות במצב הרוח אצל אנשים נטויים
ד) מעמד כלכלי חברתי הוא גם גורם נוסף.
מה אנחנו יכולים לעשות?
תפקידה של הקהילה במניעה וטיפול בדיכאון הוכר כעת בהרחבה ובעתיד עשוי להיחשב כמתאים ביותר לבסיס תוכניות לבריאות הנפש.
כמה מחקרים הראו שידע על היחס הציבורי לדיכאון והטיפול בו הוא תנאי חשוב ביותר למימוש קהילה מצליחה! ההכרה בדיכאון תלויה גם בהערכה מדוקדקת של הנורמות, האמונות והמנהגים בסביבתו התרבותית של הפרט. גישה קהילתית ואמונות ממלאות תפקיד חשוב בקביעת עזרה המבקשת התנהגות וטיפול מוצלח בדיכאון.
מכיוון שדיכאון קשור לבדידות; תמיכה רגשית, סוציאליזציה, התייעצות ובעיקר מימוש עצמי יכולים לסייע בהפחתת מספר המקרים בקהילה.
כל 30 שניות איפשהו מישהו מתאבד בגלל דיכאון! זה אולי במרחק שני רחובות משם, שתי מדינות משם אבל זה קורה כל יום.
בני נוער הם הנכבדים ביותר לדיכאון. זאת בגלל גורמי הלחץ השונים שהם עוברים והשינוי לגיל ההתבגרות. קשה לאבחן בני נוער הסובלים מדיכאון, מכיוון שהם נוטים להסתיר זאת ולסגור זאת בפני עצמם בשל החשש מסטיגמה חברתית.
מבלי לחפש טיפול וטיפול תוצאה של דיכאון סובלת הן מהפרט והן מהחברה כולה. זה יכול להוביל לאבטלה, שימוש בסמים, מחסור בית והתאבדות!
לכולכם שם חווים את אחד התופעות הנ"ל ולא משנה כמה זה גרוע … יש יום טוב יותר שמחכה!
פורסם על ידי Sayyeda Versi
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.