אני תקוע ואני רוצה להפסיק להכות דברים

מאת אנונימי

(סינגפור)

הוטרדתי מאז לימדתי בבית הספר היסודי (היסודי לצורך העניין), עד שעברתי את בית הספר התיכון. היו לי רק חבר קרוב אחד או שניים בבית הספר היסודי והתיכון. לעתים קרובות זה הספיק בשבילי להסתדר.

כרגע אני לומד בפוליטכניקה ומנסה לשים את האירועים האלה מאחורי, אבל אני לא מצליח. עוד בבית הספר היסודי לא הייתה לי הרגשה שאני עומד להתפוצץ בשום עת. רק לאחר שנדחקתי במדרגות על ידי בית ספר תיכון בריוני ושברתי את ברכי, אז בעיות הכעס שלי החלו להחמיר.

לא הייתי אלים, אבל עשיתי לא מעט צעקות וקללות על אנשים, כולל הורי ואחי הבכור. באותה נקודת זמן נזכרתי שלא היה אכפת לי ממה שקרה כל עוד קיבלתי את התסכול הכלוא הזה. לא רציתי לספר לאף אחד על מה שקרה בבית הספר, במיוחד ההורים שלי, מכיוון שהם פשוט היו מצחצחים את זה כשאנחנו "ילדים שובבים". מה שכמובן פשוט הרגיז אותי יותר.

נושאי הכעס האלה נמשכו עד עכשיו, בתוספת שאני מכה אגרוף דברים דוממים כשאני כועס. אני אף פעם לא מוציא את כעסי על אף אחד מלבד עצמי מכיוון שלרוב אני חושב שהתקלה היא שלי ולא של מישהו אחר. הרבה פעמים כעסתי, או ששברתי משהו, או סתם אגרוף קיר שוב ושוב. הכאב איכשהו תמיד מצליח להרגיע אותי. אם כי בהמשך אני כן מתחרט.

דבר נוסף שמצאתי שמרגיע אותי הוא לנגן על הגיטרה שלי, אותה אני מנגן מאז בית הספר התיכון, אך נעצר מעט ככל שהבריונות החמירה. אני באמת צריך דרך כלשהי לשמור את הידיים שלי לשם כך, שכן אם משהו יקרה, לא אוכל ליהנות מנגינה בגיטרה עוד.

דבר נוסף שיש להוסיף הוא לנשום עמוק, אך לעיתים קרובות אני פועל (מכה באגרוף) לפני שהספקתי לנשום עמוק. ניסיתי שיטות שונות, כמו לספור עד 10. נשימה מרגיעה אותי ביותר.

יש לי גם שינויים במצב הרוח כלשהו (למרות שאני גבר), אבל הם בעיקר מתנדנדים בין שמחים לכעוסים. תקופות השמחה הן יותר פרצים קצרים של "זמן גבוה", שנמשכים כ 1-2 ימים עד שבוע, ואז ה"גירוי בכל מה שמסביב "מגיע יום אחרי התקופה המאושרת. ואז באופן אקראי תקופה מאושרת מחליטה לצוץ שוב. בתקופות המאושרות אף פעם, נראה שאני אף פעם לא כועסת על שום דבר. גם אם מישהו ניגש אלי ונשבע לי בפרצוף, לא אכפת לי בתקופה ההיא. קח את ההפך הגמור עבור אותם ימי תקופה לא מאושרים.

אבל אני באמת רוצה עצות כיצד לעצור ולחשוב לפני שאני פועל. זה בטח יאפשר לי לנשום קודם לפני שהחלטתי להכות אגרוף בקיר.

עצה כיצד להגדיל את משך תקופות השמחה תועיל גם כן.

תודה רבה על זמנך.

תגובת ד"ר דה פור

שלום, ותודה שסיפרת את הסיפור שלך כאן. אני מעריך את בהירות הכתיבה שלך ואת השאלות הספציפיות שלך. אנסה לעזור.

ביקשת דרכים לעצור ולחשוב לפני שאתה פועל, ולהגדיל את תקופות השמחה. השיטות שאמליץ עליהן יעזרו לך לעשות בדיוק את זה. נראה שיש לך רמה טובה של מודעות עצמית, וזה טוב. מודעות היא הצעד הראשון לשינוי.

בצע את כל התרגילים המומלצים בדף שאלות נפוצות זה, ובהחלט תראה שיפור בשליטה העצמית שלך, ועם הזמן תקופות האושר שלך יגדלו.

אני רוצה שתשקול שהאדם שאתה כשאתה שמח ולא כועס הוא מי שאתה באמת … האני האותנטי שלך. והסיבה שאתה לא אוהב את הכעס הלא בריא היא שהוא לא תואם את מי שאתה באמת. הכעס קיים מסיבה, ואתה תקבע את הסיבה שלך לפי התרגילים עליהם המלצתי.

ככל שתשתמש יותר בכלים אלה, כך הם יעבדו טוב יותר עבורך … כמו כל כלים.

והמשיך לנגן על הגיטרה! לעשות מוזיקה זה טוב לכל דבר.

הכי טוב לך,

ד"ר DeFore

נ.ב אם גילית שזה מועיל, שקול לתרום לאתר זה כדי לתמוך במשימה שלנו לעזור לך להפוך למשאב הטוב ביותר שלך לניהול כעסים.

PPS אם קיבלת כאן משהו בעל ערך, אנו גם נעריך זאת אם תלחץ על כפתור ה"אהבתי "בפינה השמאלית העליונה של דף זה.