אנורקסיה – מנקודת מבט של אנורקסיה 'לשעבר'

תיאור

איך אתה מסביר לאנשים למה פתאום אתה מחליט להפסיק לאכול? מדוע אנשים אחרים לא יכולים לראות אותך כמו שאתה רואה את עצמך?

אלו הן שתי השאלות הנפוצות ביותר בהן אנשים עם הפרעת אכילה אנורקסיה מתמודדות כאשר גופם הולך ומתדלדל בהדרגה עד שהם נראים כמו שלדים מכוסים ובמקרים קיצוניים מסוימים, מרעיבים את עצמם למוות.

כמובן שאין תשובות קלות לשאלות אלו. אנורקסיה היא מחלה מסובכת ומסוכנת ביותר. זו הפרעת אכילה שמקורה בראשם של הסובלים. ביטול נעילה של מקור המחלה האיומה הזו המום המון משפחות ואנשי מקצוע בתחום הרפואה שניסו להתמודד עם קורבנותיה המעונים. עם זאת ברצוני להציע תובנה למאבק הקשה של אדם אחד שנמשך יותר מ -20 שנים ארוכות.

מבחינתי זה התחיל בפשטות עם המלאכיות של צ'רלי. כן, אני בהחלט יכול להצביע על תחילת האובססיה שלי לבוא למסך הקטן של שלוש היפות הדינמיות והרזות והחזה הקטנות האלה. עכשיו אני יודע שאולי אתה חושב, 'אבל אין אנורקסיה קשורה לטראומה משפחתית נוראית, עמוקה.' ובכן נראה כי זוהי דרך החשיבה הפופולרית בימינו, אך למען האמת אני לא בהכרח מנוי לתפיסה זו. אמנם זה יכול להיות נכון במקרים מסוימים, אך עבורי ואני חושד שעבור נשים צעירות רבות אחרות זה פשוט נובע מרצון להיות רזה. שום דבר לא יותר מסובך מזה. רציתי להיות רזה. רציתי להיראות כמו פארה פוקט מג'ורס.

וכך זה התחיל, אכלתי פחות ופחות עד ששרדתי על קערת אול בראן ושפופרת של סמארטי. הולכים קילומטרים ומיילים ביום. רוקדים בבית שעות על גבי שעות במאמץ מטורף לשרוף קלוריות ומשלשלים ומשתנים קופצים בבוקר, בצהריים ובלילה. וגם כשהייתי פחות מ 6 אבן לא יכולתי לשכנע את עצמי שאני רזה מספיק. לרוע המזל בשבילי הייתי אחד מאותם אנשים שקיללו עם בטן גדולה, אולם עם זאת, משקל רב שאיבדתי את הבטן נראה תמיד שווה פרופורציה לשאר גופי וגרם לי להרגיש שמנה. גם כאשר המלאכים של צ'רלי היו זיכרון רחוק הקרב עדיין נמשך על בסיס יומי.

כמובן שאורח חיים מסוג זה לא יכול היה להמשיך. היה לי ילד לטפל בבית ולשמור עליו ואיכשהו הצלחתי למנוע מעצמי הרס עצמי. עם זאת הפרעות אכילה כמו אנורקסיה לעולם לא באמת נעלמות. הם מנדנדים בך כשהם מאיימים לגרור אותך בחזרה כשאתה הכי פחות מצפה לזה, אבל מבחינתי החלטתי להשתמש בחוויה כדי לנסות ולברר מדוע נפלתי מלכתחילה באחיזתה. הבעיה שלי הייתה, ועודנה, הבטן שלי. ליתר דיוק – נפיחות. לנפיחות יש דרך לגרום אפילו לאנשים רזים להראות שמנים. זו תלונה משונה בכך שלסובל יכול להיות שיש לו בטן שטוחה לחלוטין בבוקר, ואז משום מה מתפוצץ כמו בלון בערב. לא משנה כמה רזה הידיים והרגליים שלך ולמרות שכמות הכתפיים שלך מבצבצת מבעד לבגדיך, כאשר הבטן שלך נפוחה אתה עדיין מרגיש שמן. אז החלטתי לתעל את האנרגיות שלי לנסות לגלות את הגורם לבעיה שלי ואולי להמציא פיתרון. למזלי הרב הצלחתי לבודד בסופו של דבר את האשם שגרם לנפיחותי. הבנתי שעל ידי דיאטה זהירה הצלחתי לשלוט בסימפטומים שלי וגיליתי שלמרות שאני שוקל יותר מ -2 אבן יותר מאשר באותן נקודות שפל בחיי, אני באמת נראה פרופורציוני למדי ורזה יחסית. זה הוביל לכך שרשמתי את ממצאי בספרי "דיאטת הבטן השטוחה".

אז הנה לך. למרות שזה אולי נשמע כמו פשטנות יתר של מחלה קשה ועלולה להיות מסוכנת, בכל זאת זהו תיאור אמיתי של החוויה האישית שלי. יכולות להיות סיבות רבות לכך שמישהו הופך לאנורקסיה ולחלקם זו ספירלה לכל החיים ללא תוצאה משמחת. אבל אם אתה סובל או דואג למישהו שהוא, אני מקווה שהחשבון הזה מוכיח שחלק מאיתנו מצאו דרך החוצה ויש אור בקצה המנהרה.

אם תרצה להדפיס מאמר זה תוכל לעשות זאת בתנאי שהטקסט לא ישתנה ותכלול את הצהרת "מחבר ביו" להלן:

פורסם על ידי Elizabeth Hartley